המסע שמאחורי הסיפור

עוד בתערוכה

מאחורי התצלום

דיוקן לצד סיפור המחאה

לדברי אוריה, במשך שנה שלמה צבע את עור פניו בשחור כמעשה מחאה וכביטוי להזדהות עם הקהילה השחורה.

התבוננות בתצלום מקרוב פותחת שאלות על הליצן, האביזרים ועבודת ההכנה שמחוץ לפריים. הקטעים המתארים ליצן או מתנדב ללא שם הם סצנות ספרותיות שנכתבו לתערוכה.

תווית לתצלום המלא

אוריה עוקבי מחייך בחולצה לבנה ובכובע ליצן אדום, צהוב וכחול, עם פעמונים בקצותיו. מועד הצילום ומקומו אינם ידועים לפרויקט. לצד התצלום מוצגים שני פרקים בחייו: עבודתו כליצן בקרקס הנודד של מוסקבה והמעבר לעשייה חברתית בישראל.

תרגיל התבוננות בשלושה פרטים

התחילו בכובע. חפשו את המעבר בין האדום לכחול ואת הפס הצהוב ליד המצח. אחר כך עקבו אחר החוטים הדקים עד לפעמונים הקטנים. חזרו לתצלום המלא ושימו לב איך החולצה הבהירה והרקע השקט נותנים לכובע ולחיוך לבלוט.

כשהאביזר מקבל תפקיד

הליצן מנסה להישאר שקט, אבל הפעמונים שבכובע מסגירים כל תנועה שלו. הוא עוצר, מטה את הראש בזהירות, ואז מגזים בתנועה בדיוק ברגע שבו הקהל מצפה לשקט. הפעמונים הופכים לחלק מהבדיחה: הם משמיעים את מה שהליצן מנסה להסתיר.

רגע בין הופעות

הליצן מוריד את הכובע, מניח אותו ליד התיק ובודק שהפעמונים לא הסתבכו לקראת ההופעה הבאה. סביבו כבר מתחילים לסדר את החלל. במקום המחווה הגדולה של הבמה, הסצנה מתעכבת על הידיים ועל האביזר שבודקים לפני שיוצאים שוב.

תחנת דרך

עבודתו של אוריה בקרקס הנודד הובילה אותו בין מדינות. בתערוכה, הנדודים הם חלק מההקשר של העבודה: קריאה על המופע כוללת גם את המעברים בין המקומות שבהם הקרקס הופיע.

רגע של הקשבה לקהל

בערב אחד, הקהל מגיב למחווה קטנה מוקדם מהצפוי. הליצן עוצר ונותן לצחוק להימשך לפני שהוא ממשיך בקטע. נסו לקרוא את הרגע הזה לאט ולדמיין את הפער בין התנועה הראשונה לתנועה שאחריה. הפער הקצר משנה את הקצב של הסצנה.

הכיסאות אחרי המפגש

בסוף מפגש קהילתי, חלק מהמשתתפות עדיין משוחחות. אחד המתנדבים עוזר לסדר את הכיסאות ואוסף הערות לקראת הפעם הבאה. הסצנה מפנה את המבט אל העבודה השקטה שנמשכת אחרי הפעילות הציבורית.

מהתצלום להמשך הקריאה

אפשר לחזור לתצלום המלא ולראות שוב את הפרטים הקטנים, או להמשיך לפרופיל הביוגרפי לקריאה על תקופת הקרקס ועל המעורבות החברתית של אוריה בישראל.